בטר-פלייס כמשל של מנהיגות הדואגת לעתיד
האם כדאי למדינת ישראל להחזיק את בטר פלייס כעסק חיי ? סיבות רבות לכך. אובמה העיז להלאים את GM לא רק מתוך דאגה ל 3.5 מיליון עובדים, אלא מחשש לפגיעה בענף תעשייתי מרכזי למשק האמריקאי. זה לא היה הימור . זאת הייתה החלטה מבוססת על שיקול דעת חברתי כלכלי לטווח ארוך. ישראל נמצאת מצב דומה למול פשיטת הרגל של בטר פלייס. תשתית שנבנתה לקראת דור העתיד של תחום התחבורה הפרטית וגם הציבורית , עלולה להימחק בין רגע אם לא תהיה מעורבות חכמה של המדינה שתמנע קריסת הפרויקט כולו. ספק אם דוגמת אובמה תשכנע מערכת פוליטית המעדיפה תהליכי הפרטה מאשר הגברת המעורבות הממשלתית בהשקעות . אבל בין רכישה ממשלתית לבין סגירת בטר פלייס פתרונות בניים רבים. בטר פלייס טוענת שהיא שילמה עד כה למדינה כ 750 מיליון שקל מיסים למרות שהיא לא הגיעה כלל לרווח. אין אפשרות להחזיר מסים שנגבו. אבל בהחלט ניתן להגדירה כפרויקט לאומי עם הטבות מיוחדות. בשנות השבעים הוגדרו פרויקטים לאומיים אשר זכו ל80% מענק פיתוח. פרוייקט סולמט להפקת אנרגיה מים המלח של חברת אורמת היה אחד מהם. המדען הראשי אשר מימן את פרויקט נותן כיום מענקים לפרוייטי פיתוח אשר תוצרתן מיועדת לייצוא. אבל אין כל מדען ראשי הנותן מענקים לפרוייטי פיתוח לטובת המשק ישראלי כמו פרויקט בטר פלייס. החוק לעידוד השקעות הון, נותן פטורים במיסוי ומענקים רק לפירמות אשר תוצרתן מיועדת לייצוא. כך פירמות כגון טבע מגיעות למצב של תשלומי מיסים מזעריים, ומצטברים היקפים גדולים של רווחים כלואים אשר גם הם יהיו כמעט פטורים ממס. כחוכמה לאחר מעשה המדינה הבינה שאם כל חברת סלולר תקים אנטנות סלולריות משלה, נקבל פרס גינס על היקף האנטנות פר מטר ריבוע. ולכן כיום כל זכיין חדש חייב להשתמש באנטנות קיימות. כחוכמה לפני מעשה יש לשקול שהמדינה תקנה את תשתית התחנות להספקת חשמל לרכבים חשמליים והיא תתחזק אותן ותספק את השירות לציבור. חברת אגרקסקו לייצוא תוצרת חקלאית הייתה יוזמה ממשלתית והצליחה שנים רבות בקידום החקלאות הישראלית בשוק הבינלאומי . היא יכולה להיות דגם מתאים לתחום הרכב החשמלי: שותפות 50% של המדינות ו50% גורמים בעלי אינטרס בתחום כשהמדינה מתערבת לטובת הציבור בקביעת התנאים ובמיוחד מחיר השירות והרכבים. בהמשך, ולא מאוחר מדי כמו במקראה האגרקסקו שפשטה רגל, הממשלה תוכל למכור את חלקה בזמן הנכון לשותפים וכך להחזיר למדינה את השקעותיה. קצת לחשוב מחוץ לקופסה ולראות את העתיד היום בתחום זה ובתחומים רבים אחרים, כמו הגז למשל, עשוי לשפר את תחושת הציבור שיש על מי לסמוך.
